<h1>תוספות רי"ד — ב"ב מהדורא תליתאה</h1>
<h2>דף יג.</h2>
[ב"ב ע"ט ע"ב] מועלין בהן ובמה שבתוכן. קשיא לי והא אין מעילה בקרקעות כדילפי' חטא חטא מתרומה מה תרומה אינה נוהגת אלא בתלוש אף מעילה אינה נוהגת אלא בתלוש.
<h2>דף יג:</h2>
[ב"ב כ"ו ע"ב] פיסקא היה חופר בור ושיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו. פי' כבר איתוקמא מתני' דחוץ לט"ז אמה קתני שאין מזיק לאילן, אבל בתוך ט"ז אסור לקוץ מפני שמכחיש האילן, אך אם יתן לו דמים לרבא דאמר אינו סומך, ומש"ה בעא מיני' רבא מרב חסדא עצים של מי, מי אמרי' דבעל האילן הם, כיון דמיני' קאתי, או דילמא כיון דלא ינקי מארעא בטלי אגב ארעא, ופשט ליה מדתנן שרשי אילן של הדיוט הבאין בשל הקדש לא נהנין ולא מועלין, וקס"ד דאכולהו שרשין קאמר ואפי' חוץ לט"ז אמה, וש"מ בתר אילן אזלי'. ואהדר ליה רבא אי הכי אימא סיפא ושל הקדש הבאין בשל הדיוט לא נהנין ולא מועלין ואי ס"ד בתר אילן אזלי' אמאי לא מועלין, פי' התינח אי אמרת בתר קרקע אזלי' מצינן לאוקמ' דחוץ לט"ז מיירי, דאלו בתוך ט"ז אמה בודאי בתר אילן אזלי', אלא אי אמרת אפילו חוץ לט"ז בתר אילן אזלי' אמאי לא מועלין, אלא כולה מתני' בגידולין הבאין לאחר מיכן מיירי דאין בהם מעילה, וליכא למשמע ממתני' מידי, כדפירש המורה, אבל רבי' יצחק כתב בסיפא מיירי בגידולין שגדלו אחר הקדשן, ומשמע מדבריו דאכתי מצינן למילף מרישא דבתר אילן אזלי', וזה לא יתכן דכיון דסברינן השתא דאין מעילה בגידולין, היכי מצינן למשמע מריש' דבתר אילן אזלי', והא אפי' אי אמרת בתר קרקע אזלי' אין מעילה בגידולין.
[ב"ב כ"ו ע"ב] רבינא אמר לא קשיא רישא בתוך ט"ז אמה וסיפא חוץ לט"ז. פי' רבינא בעי למפשט מהכא דבתר קרקע אזלי', ומש"ה תני בסיפא לא מועלין, דאי בתר אילן אזלי' יש מעילה בגידולין, א"ו בתר קרקע אזלי', ובחוץ לט"ז מיירי, ורישא דקתני גבי אילן של הדיוט הבאין בשל הקדש דלא מועלין בתוך ט"ז קאמר, דתוך ט"ז ודאי דאילן הוו, ואפ"ה לא נהנין כיון דבאין בשל הקדש, אבל חוץ לט"ז ה"נ דמועלין דבתר קרקע אזלינן.
